לפי תפיסתם של מדעני מידע רבים, שימושי לחשוב על מידע כחלק מהסדרה נתונים -> מידע -> ידע. בסדרה הזו יש הגיון בהגדרות הבאות:
נתונים: גירויים של החושים שמישהו שם לב אליהם (רעש -> תשומת לב -> נתונים)
מידע: נתונים בעלי מבנה ומשמעות (נתונים -> מבנה -> מידע)
ידע: מידע ניתן לשימוש שנוצר בתהליך חברתי-תרבותי של פרשנות (מידע -> פרשנות -> ידע)
לדוגמא:
יש הרבה גירויים חושיים מסביבי, אבל תשומת הלב שלי מתמקדת בשני גופים שנעים למטה. בשלב זה, יש לי נתונים - שני גופים בתנועה.
מייד אחר כך, אני מייחס משמעות לנתונים האלה: אני מעניק להם מבנה בכך שאני ממיין אותם לקטגוריות קיימות - הנה איש, הנה אישה, זה רחוב. עכשיו יש לי מידע \ משמעות: אני רואה איש ואישה הולכים ברחוב.
האם אני יכול לעשות משהו עם המידע הזה? האם אכפת לי ממנו? כנראה שלא. אם כן אכפת לי, אני יכול לפרש את המידע הזה לאור פיסות מידע אחרות כדי ליצור איזו שהיא תמונה בתוך הקשר מסוים - תמונה שאני אחרים יכולים לראות בה היגיון ולהשתמש בה.
נניח שאנחנו מחכים לזוג שיבוא לבקר אותנו. אני מתמקד בגבר ובאישה, אבל לא יכול לראות את הפנים שלהם. אני קורא לאשתי מהחדר השני, ושואל אותה - 'את יכולה לראות מי אלה שם? אלה דנה וערן?' - היא אומרת: 'כן, זה הם'. אני מסתכל שוב ואומר - 'כן, את צודקת, בואי נתקשר אליהם ונעזור להם למצוא את הדירה שלנו'. יצרנו פריט שימושי של ידע באמצעות תהליך חברתי.
בסיכומו של דבר, זו הסדרה:
רעש (גירויים חושיים בסביבה)
=> תשומת לב => נתונים (שני גופים בתנועה)
=> מבנה => מידע (איש ואישה הולכים ברחוב)
=> פרשנות חברתית-תרבותית => ידע (דנה וערן באים לבקר אותנו וצריכים אולי עזרה במציאת הדירה שלנו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה